פסיכולוג קליני וחינוכי מומחה 

בשנים האחרונות הפכה הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence – AI) מחידוש טכנולוגי לכלי המשפיע על כמעט כל תחום בחיי האדם: חינוך, רפואה, תעסוקה, יצירה, מחקר, שירות לקוחות ואף טיפול נפשי. מערכות AI מסוגלות לנהל שיחה, לנתח מידע, ליצור טקסטים, תמונות ומוזיקה, ולהציע פתרונות לבעיות מורכבות בזמן קצר. לצד היתרונות הרבים, השימוש הגובר בבינה מלאכותית מעורר שאלות פסיכולוגיות עמוקות: כיצד היא משפיעה על החשיבה, הרגשות, הזהות, מערכות היחסים והחוסן הנפשי של בני האדם? ההשפעות אינן חד-משמעיו

כאב נפשי הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. אובדן, דחייה, טראומה, בדידות, בושה ופחד עלולים לעורר רגשות עוצמתיים שלעתים נחווים כבלתי נסבלים. רבים מפתחים לאורך השנים מנגנוני הגנה שמטרתם לצמצם את המגע עם הכאב: הימנעות, ניתוק רגשי, אינטלקטואליזציה, ביקורת עצמית, התמכרויות או ריצוי. אף שמנגנונים אלו מגנים בטווח הקצר, הם עלולים למנוע עיבוד רגשי אמיתי ולהנציח את הסבל. גישת AEDP (Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy), שפותחה על ידי הפסיכולוגית הקלינית Diana Fosha, מציעה תפי

בחירת בן או בת זוג היא אחת ההכרעות המשמעותיות ביותר בחיי האדם. מנקודת מבט פסיכואנליטית – החל מ־ זיגמונד פרויד ועד ממשיכי דרכו כמו מלאני קליין , דונלד ויניקוט ו־ ז'אק לאקאן – בחירת בן/בת זוג אינה תוצר מקרי של משיכה מודעת בלבד, אלא תהליך עמוק המונע מכוחות לא־מודעים, מדפוסי התקשרות מוקדמים ומהיסטוריה רגשית ראשונית. 1. חזרתיות וכפיית החזרה לפי פרויד, בני אדם נוטים לשחזר ביחסיהם הבוגרים תבניות רגשיות מוקדמות, בעיקר מן הקשר עם הדמויות ההוריות. מנגנון זה, המכונה “כפיית החזרה”, מו